אתר הבדמינטון של מועדוני הצפון
שנה זו הייתה יחסית גדושה בארועים בינלאומיים.
קבוצה מבוחום, שבגרמניה המערבית, התארחה בפרדס-חנה והשתתפה בשני מפגשים – בפרדס-חנה ובזיכרון יעקב. שחקני זיכרון הצליחו לנצח במשחק 1 מ 6, בפרדס-חנה היה יותר צמוד – סמיר אליזרוב, אירית בן שושן ביחידים וקובי פלינקר עם רמי שניידמן בזוגות ניצחו את יריביהם, אך זה לא הספיק. האורחים ניצחו 3:5
המשך לקרוא …
ניתן לאמור שבשנות ה-70 יצרנו בארץ דבר נפלא – תרכובת של עולים חדשים מנוסים וצברים צעירים ושאפתנים, תרכובת של אלה שנולדו עם עברית בפה ואלה שלמדו אותה בייסורים לא מעטים. גם בימים שיבואו השפעתם של העולים החדשים על התפתחות הבדמינטון בארץ- כמו במדינה בכלל – תהיה גדולה מאד, השפעה ענקית בנוגע לסבטלנה זילברמן ולאון פוגץ, אבל התרכובת תשמר ואף תוליד דור המשך.
המשך לקרוא …
בכתבה על 1978 סיפרתי על קבלתנו לארגון אירופאי "הנוצית המוזהבת" הלא היא La Plume D'or
הארגון נוסד ב 1973 ע"י איגודי הבדמינטון של שוויץ, בלגיה, צ'כוסלובקיה, פורטוגל וצרפת. צבעונו של הארגון היה עד כדי כך צרפתי שהתקנון שלו תורגם לאנגלית רק ב 1979.
לאחר שנוסד, הארגון גדל והוסיף מדינות נוספות, אך חייו היו קצרים. משמעותו כארגון מדינות המתפתחות פגה כאשר הוקם גביע הלבטיה – אליפות אירופה דרג ב. הכו הארגון הסימפאתי הזה התחיל לצלוע והתפרק בשנות ה-90.
המשך לקרוא …
פתיחת דלת לעולם הגדול
בשנה זו קומץ קטן של פעילים המשיך לעבוד קשה בשני מישורים – בארץ ובזירה הבינלאומית.
בארץ- הליגות ואליפויות ישראל הפכו לדבר שבשגרה, אליפויות אשדוד ופרדס-חנה – למסורת.
בזירה הבינלאומית – דאגנו להבטיח את השתתפותנו במפעלים בינלאומיים קבועים.
המשך לקרוא …
בדמינטון היסטורי במכביה ה-10
גולת הכותרת של 1977 היא,כמובן, ההשתתפות הראשונה שלנו במכביה – מכביה ה 10.
ברור שהשתתפות זו יצרה צורך דחוף להקים נבחרת ישראל. קיבלתי על עצמי את המשימה ונהיתי מאמן נבחרת ישראל הראשון בבדמינטון . הייתי גם שחקן בה, לכן שימשתי,למעשה, כמאמן-שחקן.
לא הייתה לנו מסגרת מובנת וקבועה לאימונים, אך היותנו חלק מין המשלחת הישראלית למכביה עזרה לנו רבות לקבל אולם, כדורים, תנאים מינימאליים ויכולנו להתאמן.
המשך לקרוא …
בשנה זו קיבלנו תגבורת משמעותית מתוך עליה מדרום אפריקה ,הולנד, שבדיה, ברה"מ ומדינות אחרות.
הבולטים מבניהם היו אווה אונגליק, אשר יצגה את שבדיה במכביה ונשארה בארץ והייתה לאלופת ישראל במשך שנים בהמשך. מיכאל רפופורט "פיסםס" את המכבייה, אך מייד לאחריה הצטרף לנבחרת, היה אלוף ישראל בזוגות מעורבים, תקופה קצרה שימש כמאמן נבחרת ישראל ו-העיקר- הקים ומוביל במשך שנים רבות את הבדמינטון בירושלים.
ויקטור יוסים סיים את לימודיו בחיפה, התמקם בראשון לציון ומייד החל לפעול שם על מנת לפתח,למסד ולקדם את המועדון – אותו הוא מוביל עד היום.
המשך לקרוא …
בתחילת השנה בדמינטון היה קיים,בצורה זאת או אחרת, ב 8 מקומות בארץ – אשדוד, אשקלון, גבעתיים, חיפה, פרדס-חנה, ראשון לציון, קיבוץ צרעה והאוניברסיטה העברית בירושלים.
הגיע הזמן להתארגן באופן רשמי ואכן כך עשינו. מיסדנו את הענף באגודה ישראלית לבדמינטון.
אגב, היה דיון בנוגע לשם העברי למשחק. חשבנו שהמילה "נוצית" היא המתאימה, אך השם לא נקלט ולאט-לאט כולנו התרגלנו ל "כדור נוצה". בשמה של האגודה נרשם, כמובן, השם הבינלאומי.
יוסף גפן נבחר לנשיא, דר. מיכאל שניידמן לסגנו ודוד הינדן מיפו למזכיר. בלי קביעה רשמית בעניין, ג'ף היה יותר פעיל בקשרים בינלאומיים ו"פוליטיקה" בארץ ואני התמקדתי יותר בתחומים המקצועיים, אך הכול נעשה יד ביד, בהסכמה ובשיתוף.
המשך לקרוא …
את שנות ההתחלה של בדמינטון בארץ הייתי מגדיר כך : שנות 1968-1973 – שנות הדגירה. הרי הייתה פעילות מקומית באשדוד ומקומות נוספים,אך ללא קשר ביניים.
לשנת 1974 –הייתי קורא – שנת הגישושים והכרויות. בסופה נולד הקשר הקבוע בין אשדוד ופרדס-חנה ,בין המנהיגים שרצו להרחיב,לפתח ולהקים בארץ את ענף הספורט האהוב עליהם.
לשנת 1975 הייתי קורא שנת הבוסר.
בשנה זו המפגשים בין אשדוד לפרדס-חנה המשיכו,כפי שהוחלט ביני לבין ג'ף, פעם בחודש באופן סדיר. הנוער של אשדוד ניצח,בדרך כלל, ובוגרי פרדס-חנה גברו על עמיתיהם מאשדוד.
המשך לקרוא …
עוד לפני שהייתה בישראל התאחדות, איגוד, ונבחרת היו כאן כמה חלוצים שהתחילו את הכל, כל אחד בעירו. הקשר נוצר ותרם להתפתחות הענף ולניצניה הראשונים של התאחדות הבדמינטון הישראלית. ד"ר מיכאל שניידמן מספר על הצעדים הראשונים של הבדמינטון בארץ.