1987 – שנה רווית פעילות (חלק ב')

כינוס הפועל

לכתבה בידיעון על כינוס הפועל בחרתי בכותרת " חגיגה בצל אכזבה" וכתבתי כך:" תחרות בדמינטון בכינוס הפועל הייתה חגיגה. אולם חגיגי, ארגון למופת, שופטים מגונדרים, רוח ידידות וספורטיביות בין המשתתפים, טקסים באולם ומחוצה לו. כל המשתתפים נהנו מאד. " אבל – מרכז הפועל שלח הזמנות רשמיות ל-35 מדינות. נציגינו בכל מגע עם אנשים בחו"ל דיברו איתם על השתתפות. גרמנים הבטיחו את בואם מספר פעמים ובסוף לא התגברו על בעיות פנימיות, פולנים אפילו הודיעו באופן רשמי שהם רוצים לבוא, אך לא הצליחו למצא מימון. גם אלוף שוויץ הבטיח ולא באה. לבסוף ההודים נרשמו, סיכמו הכל ויומיים לפני המועד הודיעו על אי-בואם ( כנרא, ממשלתם אסרה עליהם לבוא ). נשארנו עם אורח אחד – סמיון רוזין מיודעינו.

רק 7 נשים נטלו חלק במשחקים, אך איזה משחקים! רובם נערכו ב 3 מערכות. אלופת ישראל הטריה סיגלית מוזס הוכיחה, שהיא אלופה בזכות ולא בחסד. בדרך לגמר היא ניצחה את האלופה הקודמת ברוריה סרויה , אך פגשת אותה שוב בגמר. ברוריה בדרך לגמר נאלצה ל-3 מערכות על מנת לנצח את מור וימר מטבעון והגיעה לגמר עם הרגשה לא טובה ברגל הפצועה, אך היא לוחמת והדבר לא מורגש. סיגלית, שצברה ביטחון מניצחונה באליפות ישראל, לא מוותרת על אף נקודה. מערכה ראשונה 12:11 לסיגלית, ברוריה מנצחת את השנייה, אך סיגלית לוקחת את השלישית 11:7. גם שירלי דניאל פגשה את אירית בן-שושן פעמיים. במשחק ראשון היא ניצחה ב-3 מערכות. גם במשחק השני כל אחת מנצחת מערכה. שירלי בת ה-15 זריזה יותר, קלה יותר. לעומת זאת אירית מנוסה יותר ומשתמשת יפה ביתרון הכח שלה. לקראת הסוף עושה רושם ששירלי, הנערה, תשבר, אך – לא! היא עומדת יפה בלחץ ומנצחת 12:10- מקום שלישי.

בגברים סמיון רוזין הפגין שחוכמת משחק, תנועה נכונה במגרש ומשחק כף היד מעולה הם סודות הצלחה גם בגיל 35. עד לחצי גמר הוא לא נתן לאף יריב יותר מ-5 נקודות במשחק. גם רמי שניידמן לא התקשה להגיע לחצי גמר. אמיר וראובן מוזס נלחמו ביניהם על ראשות הבית. ראובן למד ממשחק ביניהם בגמר אליפות ישראל ושיחק תוקפני יותר וניצח ב-3 מערכות. בחצי גמר הוא ניצח את רמי. אמיר הצליח לקחת מסמיון 12 נקודות. בגמר ראובן, סופסוף, נתן פייט לרוזין. מהלך-מהלך, נקודה-נקודה, בסוף כבר נראה שפער של 15 שנים בגיל לוחץ על סמיון, אך משהו חסר לראובן – 17:16 לסמיון. במערכה השניה מסתבר שדווקא לראובן נגמרו הכוחות – 15:5 . אלוף כינוס הפועל ה-12 היה מדנמרק, הפעם הוא מארצות הברית. ( אלוף ברית המועצות לשעבר, אשר מחזיק ברזומה שלו ניצחון על אלוף עולם, התגורר אז בארה"ב ).

בזוגות רוזין שיחק עם רמי. כצפוי הם נפגשו בגמר עם אחים מוזס. שם אמיר וראובן במשחק טקטי נכון הצליחו להוציא את סמיון מהמשחק , לחצו שניהם על רמי, אשר עמד בלחץ בכבוד, אך שגה פה ושם. גם סמיון עשה מספר "פאשלות" ( בימי זוהר שלו הוא שיחק רק יחידים ). 15:11,16:17,15:8 לאמיר וראובן.

זוגות נשים מנצחות סיגלית וברוריה, כסף הולך לעליזה ואירית וערד- לשירלי עם נטע פורטנוי מרמת השרון.

בזוגות מעורבים סמיון משחק עם שירלי ומגיע לגמר בקלות. אמיר וסיגלית עמלו קשות כדי לנצח את ראובן עם אירית, אך דווקא בגמר הלך להם קל יותר. הם ניצחו את שירלי וסמיון על 13 ו-10 בשתי מערכות. אירית עם ראובן גברו במשחק על מקום השלישי על רמי עם ברוריה כמעט באותה תוצאה.

הפרסים הפעם לא חולקו באולם הספורט, אלא בערב חגיגי מיוחד בבית הבראה שבזיכרון יעקב. הערב אורגן ע"י מזכיר מועצת פועלים של פרדס-חנה איציק בן דיין, אשר התאהב במשחק היפה שלנו ובהמשך היה חבר בהנהלת איגוד הבדמינטון.

אליפות פרדס חנה פתוחה לילדים

במסגרת הכינוס נערכה – כסמל להמשכיות ועתיד אליפות פרדס-חנה פתוחה לילדים. השתתפו 69 שחקנים בגילאי 10,12 ו-14.

14 לוחמים עד גיל 10 –"אפרוחים" בסלנג שהיה מקובל אז – " שיגעו " את כולם. בידיעון כתוב: "לחצי גמר הגיעו שני טבעונים דור קסל ואסף דוד ומי שלא ראה את המשחק הזה הפסיד הרבה. מי שלא ראה את דור קסל מנצח בגמר את אלוף ישראל בגיל זה אמיר יוסף מבאר-שבא הפסיד עוד יותר. 12:11,12:9." אסף זכה במקום השלישי לאחר ניצחונו על יוני עזרן מאשדוד. גם שם הזה עוד נפגוש רבות בשנים הבאות! בזוגות אסף ודור לוקחים זהב, אחריהם יוני ואמיר הדרומיים. יחזקאל אשכנזי מזיכרון יעקב מתברג בין שחקני טבעון נוספים במשחק על מקום השלישי ומנצח עם דורון שלח את עודד בר עם יאיר קרמי.

בגיל 12 לא היו מתחרים לפז בן סירה מרמת השרון. פז קבע שיא מיוחד במינו, שלא נראה שמישהו התקרב אליו– בכל התחרות הוא הפסיד נקודה 1 בלבד! ראינו בפז כבר אז כישרון אדיר, אך מאמנו יבגני סליאוזברג כל הזמן נלחם עם יחס צונן של הוריו, אשר רצו להעבירו לטניס. פז הגיע לנבחרת ישראל והיה גם אלוף ישראל, אך אין ספק שתמיכת הורים הייתה מקפיצה אותו לזירה בינלאומית. במקום השני אורן סרויה מאשדוד, שלישי – לירן איילון מטבעון. פז ניצח גם בזוגות יחד עם אורן. במקום השלישי אנו פוגשים כאו את גיל הידש מטבעון- גם את שם הזה נפגוש בעתיד.

בגיל 14 – החבורה המובילה נפגשת שוב. דני שניידמן גומל לאורן טלר על ההפסד במפגשם הקודם. יעקב סולומון מתקשה לנצח את יוגב רושנסקי, אך מצליח בסוף. בחצי גמר אשחר הוכמן מנצח את דני בקושי רב בשלוש מערכות. לעומתו אלי ריימונד לוקח את הניצחון על יעקב סולומון די בקלות. גם בגמר הוא לא מתקשה. יעקב לוקח מדני את המקום השלישי. שימו לב – עדיין אין אלוף פרדס-חנה מפרדס-חנה. זה מגיע בזוגות. אלי ודני שוב מפגינים עליונות. במקום השני אשחר ואורן, השלישי יוגב עם איתן הול – גם שמו של איתן יוזכר לא מעת בשנים הבאות.הוא משחק גם היום.

בבנות שלטו מיבר בן ארי, שכבר הכרנו ושושנה מוזס, אחותו של גדי, נשמע גם עליה בהמשך! מיבר ניצחה בגמר. היא הפגינה את כשרונה, אך כבר אז ראינו שמיבר צריכה- כדי להגיע לגדולה – לצמצם קצת את טווח העיסוקים שלה. ביחד הבנות ניצחו בזוגות. במקום השני מירב סעדיה מפרדס-חנה עם ענת סלדקי מטבעון. גם ענת נכנסת כאן לרשימה של כוכבים של עתיד.

ניתן לקבוע ש תחרויות אלה היו מפגן כשרונות וכוכבי העתיד!

אליפות מכבי לנוער

גם במכבי לא ישנו. כ-40 שחקנים השתתפו באליפות מכבי לנוער. גם כאן חפיפה עם אליפות קפריסין מנע את השתתפותם של שירלי דניאל, גדי מוזס וקורין אלקיים. ג'ף גפן בדיווחו על התחרות כתב : " האחים שרון וצביקה כהן מאשקלון היו כוכבי האליפות וזכו ב-4 מדליות זהב."

התוצאות:

בנים עד 10

1. צבי כהן- אשקלון
2. יוני עזרן – אשדוד
3. אלון רקוקורן, אשר ניצח בשלוש מערכות את אחיו התאום פיני.

עד 12

1. אורן סרויה.
2. אבי חסון.
3. ניר שושן

כולם מאשדוד.

 

עד 14

1. אלי ריימונד.
2. יעקב סולומון.
3. פז בן סירה.

עד 16

1. שרון כהן.
2. משה אלבז.
3. מומי אסולין.

בנות עד 14

1. שושנה מוזס ( אשדוד ).
2. אתי חסון ( אשדוד ).
3. מיכל דלויה ( אשדוד ).

זוגות בנים עד 12

1. אורן סרויה, פז בן סירה.
2. אבי חסון, ניר שושן.
3. יוני עזרן, צבי כהן.

זוגות בנים עד 16

1. שרון כהן, אלי ריימונד.
2. אבי אלקיים, משה אלבז.
3. יעקב סולומון, דוד מוזס.

זוגות מעורבים עד 16

1. שרון כהן, שושנה מוזס.
2. יעקב סולומון, מיכל דלויה.
3. אלי ריימונד, אתי ששון.

כתבה בשבוע ספורט

אליפות קפריסין הבינלאומית.

זאת הייתה תחרות הבינלאומית הראשונה באי עם 250 שחקנים מ-8 מועדונים. השתתפו בולגריה, אשר כללה את דיאנה קולבה, אליפת אירופה של השנה הקודמת, פינלנד עם אלופות המדינה ביחידות וזוגות, שבדיה עם אלופי המדינה ביחידים וזוגות מעורבים. בתחרויות האישיות השתתפו גם שחקנים מכוחות הבריטיים ששירתו בבסיסים באי. נבחרתנו יוצגה ע"י רמי שניידמן מנבחרת בוגרים ושירלי דניאל, קורין אלקיים וגדי מוזס מהנוער. רמי נתן פייט אמיתי לאלוף שבדיה פטר אריקסון, כאשר נפגשו במשחק בין הקבוצות. אריק זכה לאחר מכן במקום הראשון בתחרות אישית. הנבחרת ניצחה את קפריסין ב' ודורגה בסוף במקום ה-5 הקבוצתי.

דיאנה קולבה סיפרה לרמי על ישראלי נחמד שפגשה באחת מהתחרויות ותוך כדי שיחתם רמי הבין שהיא מדברת עלי. כך קיבלתי ממנה ד"ש.

LA PLUME D”OR

בתחרויות LA PLUME D”OR בשוויץ השתתפו בשנה זו אוסטריה, בלגיה,שוויץ, פורטוגל, ספרד, צרפת, אשר חזרה מאליפות עולם בסין יום לפני התחרות וישראל. נבחרתינו יוצגה ע"י ברוריה סרויה, סיגלית, אמיר וראובן מוזס, רמי שניידמן וויקטור יוסים, שהיה גם מאמן וראש משלחת. לקראת התחרות נבחרתנו קיימה מפגש ידידותי עם מועדון של באדן וניצחה 11:4. בתחרות עצמה –הפסדים לאוסטריה,פורטוגל וצרפת החזקות. משחק עם ספרד היה, כרגיל מתוח מאד. הפעם קהל היה עם שחקנינו, אשר ניצחו 5:2. הניצחון שימח כפליים – פעם בגלל שנבחרתנו ברחה מהמקום האחרון ופעם בגלל ששנה קודם לכן הפסידה לספרדים באותה תוצאה. כתב וויקטור בדיווחו – " מספר יחסית גדול של תחרויות בינלאומיות בשנה זו השאיר אצל שחקנים טעם של עוד. רמת שחקנינו תלויה בעיקר בשני גורמים – עבודה עצמית קשה והשתתפות בתחרויות בינלאומיות."

בידיעון מס 4 מאפריל 1987 מצאתי סקירה על הסטוריה של תחרויות הנוצית המוזהבת ויש כאן השלמה של שנים שחסרו בכתבות הקודמות שלי: ב 1982 תחרויות היו בלובליאנה שביוגוסלביה דאז. השתתפו 7 מדינות אוסטריה ניצחה, ישראל במקום ה-6 לאחר הפסדים ליוגוסלביה ושוויץ 7:0 ולפורטוגל 6:1. ג'ף גפן היה ראש משלחת, מיכאל רפופורט – מאמן,קפטן, שחקן, השחקנים ויקטור יוסים, ניסים דוק, יצחק סרויה, ברוריה סרויה, עליזה מוזס, חיה גרינשטיין, קרול סילמן.

1983 – תחרות הייתה אמורה להתקיים בישראל, אך רק צרפת ופורטוגל היו מוכנות להגיע וכך תחרות בוטלה. ב-1984 במלטה ישראל לא השתתפה, אוסטריה ניצחה.

ב1985 בלה קורינה שבספרד ישראל לקחה את המקום ה-6 מ-7 משתתפות. הפסדים לפורטוגל 6:1, לאוסטריה 7:0, לצרפת 5:2 ו 7:0, ניצחון 4:3 על ספרד. ראש משלחת יוסף גפן, מאמן, קפטן, שחקן ויקטור יוסים ושחקנים ניסים דוק, יצחק סרויה, ראובן מוזס, ברוריה סרויה, אירית בן שושן.

ב-1986 בלינץ שבאוסטריה ישראל תפסה את המקום האחרון. הראשונה שוב אוסטריה. ישראל הפסידה לשוויץ, פורטוגל ובלגיה 7:0, ניצחה את ספרד 4:3 ובמשחק מכריע הפסידה לה 5:2. ויקטור יוסים הפעם ראש משלחת, מאמן, שחקן ואיתו ראובן, אמיר ועליזה מוזס, ניסים דוק, יצחק וברוריה סרויה, אירית בן שושן.

אליפות ישראל לותיקים

סוף העונה הדחוסה בתחרויות דחה את אליפות ישראל לוותיקים לאמצע יוני. מזל שהיא התקיימה באולמו של בית הלוחם הממוזג. חיה ואריה גרינשטיין שניהלו שם חוג לנכים ( בהשתתפות גדולה של נכים ) היו אחראים על אירגון.

חיה גם השתתפה בתחרויות גברים מעל 45. היא הגיעה לחצי גמר והתמודדה בכבוד עם מיכאל שניידמן, אשר בגמר ניצח את דני דניאל. דוד סולומון ( אביו של יעקב ) במקום השלישי.

בגיל מעל 35 הפתיע יהודה מנשה מבית הלוחם שעלה לחצי גמר. בתואר אלוף זכה בפעם הראשונה אריה סמילנסקי מנתניה, יהודה מנשה- שלישי. בזוגות מיכאל ודני התחרו בגיל 35 וניצחו. במקום השני אילן רום ואשר ריימונד. בזוגות מעל 45 ניצחו דוד סולומון עם יעקב איזיקל, חברו למועדון בלוד.

 אליפות ישראל לנוער

אליפות ישראל לנוער שברה את השיאים – 114 שחקנים. כמובן שתחרויות היו במספר שלבים ( 3 ) ומספר ימים ( 5 בסה"כ). גם יחידים וגם זוגות משחקים בבתים, ממשיכים גם בבתי מפסידים, כל שחקן יודע בסופו של דבר מקום שלו ( בגיל 14, למשל, ממקום ראשון עד למקום ה-30 ). המון משחקים, אירגון מסובך, אך מוצלח, חגיגת בדמינטון מהגדולות בארץ!

בין הבנות המעטות בגיל 10 בולטת אסתר קויפמן מחצור. בהופעה הראשונה שלה היא לוקחת את המקום הראשון וזאת ערובה לשנים הבאות, בהם אסתר תמשיך לבלוט, אך לא תצליח לממש את פוטנציאל שלה במלואו. כך גם ענת סלדקי מטבעון– בגיל 12. עליה כתב ויקטור יוסים: " רמה אחת מעל כולן הייתה ענת סלדקי מהפועל טבעון – ילדה עם אופי של אלופה – רצינית, שקטה, מרוכזת. לא אתפלא עם תוך מספר שנים נשמע את שמה בין חברי ישראל לנוער ובוגרים". היא אכן תגיע בהמשך עד לשחקנית נבחרת נוער ובוגרים, אך תעצר שם לצערינו.

יתר הבנות משחקות ביחד עד 18. סיגלית מוזס ראשונה, שירלי דניאל שנייה, מור ווימר מטבעון שלישית. מיבר בן ארי מתחילה די צנוע – מקום חמישי בלבד.

בבנים עד 10 מנצח אסף דוד מטבעון, אחריו אריאל יעקב מפרדס-חנה. אריאל הוא האח הקטן במשפחה שכולם משחקים בדמינטון והכשרוני ביותר, אך לצערינו כל המשפחה בהמשך תחזור להודו. אביב שדה מתחיל את דרכו בבדמינטון הישראלי ועושה זאת בצניעות – מסיים במקום 5-6.

בגיל 12 מנצח גיל הידש מטבעון, משאיר את גבע הוכמן מחצור במקום השני ואת חברו למועדון דור קסל – בשלישי. על השלישיה הזאת עוד נשמע בדיווחים על שנים הבאות. גם על יוני עזרן מאשדוד נשמע ( הוא הפסיד לגיל בבית המוקדם בשתי מערכות, אך שתיהן בהארכה ). בהופעת הבכורה שלו יוני

בגיל 14 ( 30 משתתפים ) אין הפתעות גדולות – אלי ריימונד ראשון, דני שניידמן שני, אייל ינציק מטבעון שלישי, מני גרשון מפרדס-חנה מתחיל את דרכו מעלה ממקום השישי, אוהד אבידן אחריו.

לצערי במסמכים שלי מצאתי רק חומר על מוקדמות בגילאי 16, אך לא התוצאות הסופיות.

בגיל 18- אמיר מוזס ( שבינתיים עבר לראשון לציון )- ראשון, נימרוד לודמר ז"ל –שני, שמעון מוזס ( עוד בן דוד )- שלישי

אסף דוד ( עם יאיר כרמי ) ניצח גם בזוגות עד 10, גיל הידש ודור קסל – זוגות 12 אלי ריימונד הצטרף לזוגות לגדי מוזס בגיל 16 וניצח שם. להישג גדול הגיעו כאן סיגלית מוזס עם שירלי דניאל. בהעדר תחרות לבנות הן השתתפו בקרבות בנים ועמדו בכך בגבורה – מקום שני!

בגיל 14 דני שניידמן נאלץ להחליף בן זוג, אך לא שינה מקום – הראשון עם יעקב סולומון. אייל ינציק עם אורן חיים ( טבעון ) במקום השני ואוהד אבידן עם חן מורד ( פרדס-חנה ) – בשלישי.

במהלך שנה זו התקיימו מספר מחנות אימון וקורס מדריכים.

הראשון התקיים בצפת והשתתפו בו נבחרות ישראל לבוגרים ונוער. אילן רום עמל רבות על ארגון והצליח לסחוב לעניין את מזכיר מועצת פועלים של צפת ואנשי הפועל המקומיים. במסגרת המחנה התקיימה גם הופעה פומבית עם משחקי ראווה והסברים על משחק לקהל הרחב. מקצועית אני נהלתי את המחנה ביחד עם ויקטור יוסים.

השני היה בטבעון בפסח. נטלו בו חלק 6 בני נוער מגרמניה, שחקני נבחרת ישראל לנוער ושחקנים מקומיים מטבעון. ניהל אותו סמיון רוזין.

החגיגה היתה מחנה קיץ של שבועיים בשדות-ים ( קיסריה ) לילדים ונוער. השתתפו 38 ספורטאים צעירים. בו זמנית התקיים קורס מדריכים מטעם מכון ווינגייט ובו השתתפו 16 חניכים. גם את המפעל הזה ניהל מקצועית סמיון רוזין, וויקטור ואני עזרנו לו. השיטה – בנוסף לחומר תאורטי חניכי הקורס הדריכו מעשית את ילדי המחנה וזאת על פי תוכנית והדרכה צמודה של המאמנים האחראים. כך היו 2-3 מדריכים על קבוצה של 4-6 ילדים. השיטה איפשרה הדרכה צמודה ואינטנסיבית לילדים ולימוד מעשי מאד עבור מדריכים.

בסיכום של שנת 1987 כתבתי בידיעון

חלה הרחבה של מעגל השחקנים ( הגענו ל-235 שחקנים רשומים ו-17 מועדונים ),

שנה שנייה ברציפות התקיימו קורסי הדרכה ומחנות קיץ וידיעון של האגודה שהתחיל את דרכו בשנה הקודמת יצא באופן סדיר ( עוזר לי כעת לכתוב את ההסטוריה ).

דבר לא פחות חשוב – לראשונה שחקנינו נכללו בדירוג העולמי. לא במקומות הראשונים, אך עצם ההופעה היא הישג. 3 שחקנים ( יותר נציגים מאשר מארה"ב או ברה"מ ) – אמיר מוזס, ראובן מוזס ורמי שניידמן רשומים בדירוג העולמי השנתי ( במקומות 249- 286). ראובן ואמיר מוזס נרשמו גם בזוגות גברים ( 171-190 ).

בסוף השנה התקבלו כמה החלטות חשובות.

1.עד שנה זו בכל הפעילות בארץ השתמשנו בכדור פלסטיק. לפני תחרויות בינלאומיות אלה היוצאים לתחרות התאמנו תקופת מה עם כדור נוצה. הוחלט במשחקי ליגה לאומית ובבתי גמר של אליפות ישראל לבוגרים לעבור לכדור נוצה, כאשר שחקני ליגה לאומית ונבחרת ישראל ישחקו עם כדור נוצה בכל תחרות שיקחו בה חלק. מובן היה שיווצר בלגן מסויים, ברור היה גם שכלכלית לא הייתה לנו יכולת לעבור לכדור נוצה באופן כוללני, אך זאת הייתה התחלה ברוכה.

2.הוחלט להקים סגל – קבוצה של 24 שחקנים בגילאי 13 – 24 . מאמני הקבוצה יהיו סמיון רוזין ודוד שפרלינג מאנגליה, כאשר ויקטור יוסים ומיכאל שניידמן יעזרו להם, אילן רום ינהל את המפעל. המטרה – הכנת שחקנים למשחקים אולימפיים. הוכרזו דרישות לשחקנים, אשר רוצים להכלל בסגל: – 6 אימונים בשבוע, השתתפות ב-3 מחנות אימון בשנה, ב 2-3 תחרויות ארציות בחודש ו-2-3 תחרויות בינלאומיות בשנה. התנאים לא הפחידו את השחקנים ו-32 מיהם הביעו את רצונם להתקבל לסגל. המאמנים בחרו ב – 24 ואלה הוזמנו למחנה קיץ. הוחלט שלתחרויות בינלאומיות קבוצתיות תשלחנה נבחרות ישראל, לעומת זאת לתחרויות אישיות יסעו רק שחקני הסגל לפי תוכניות עבודה אישיות. 17 מתוך 24 אכן הגיעו למחנה הראשון- ברוריה סרויה, אמיר וסיגלית מוזס, קורין אלקיים, אלי ריימונד, רמי ודני שניידמן, מני גרשון, אוהד אבידן, נימרוד לודמר, מור ווימר, עומר שחל, שירלי דניאל, יעקב סולומון, אשחר הוכמן, אורן טלר, יוגב רושנסקי. הוזמנו ולא הגיעו למחנה הראשון – ראובן מוזס, ניסים דוק, גדי מוזס, מנשה מיכאלי, שרון כהן, עליזה מוזס ומיבר בן ארי. דוד שפרלינג גם כן לא הגיע, גם לאולימפיאדת ברצלונה לא הגענו, אך אין ספק שמפעל זה נתן דחיפה אדירה לשחקנינו בהתפתחותם!

3.הוחלט להקים 2 ליגות חדשות – ליגת הנערים עד גיל 14 וליגה אישית – סוג של גרנד פרי, סבב תחרויות חודשיות. אין ספק שגם מפעלים אלה תרמו תרומה משמעותית בהתפתחות הבדמינטון בארץ.

בסוף התפתחות הכי חשובה – התקבלנו להתאחדות לספורט!

ידיעה הזאת פירסמנו לחברים כך : " לאחר עשור שנים 'במחתרת' אנו נהיה ענף ממוסד כמו רב ענפי ספורט אחרים בארץ. כעת יהיה לנו 'אבא' שאיתו נצטרך לסכם את פעילותינו, אך גם נזכה לגיבוי ותמיכה."

כמעט כל שנות פעילות האגודה התלבטנו בין רצון להיות עצמאים וחופשיים מפוליטיקה ואינטרסים זרים כלשהם לבין צורך לצאת מהעוני המעיק, המגביל ועוצר את ההתפתחות ולהיות ענף מתוקצב ומארגן את הפעילות שלו לפי תקציב מוסכם וידוע מראש. הבחירה לא הייתה בין להיות ילד במשפחה או ילד עצמאי ולבד. הבחירה הייתה בין ילד שוליים עני לבין ילד לא אהוד ולא מעודף, אך שבע במשפחה שאין בה חופש וצדק וגם הורים בה לא מובלים ע"י אינטרסים טהורים בלבד.

לאחר שנים של התלבטויות החלטנו לעשות מאמצים להתקבל להתאחדות לספורט והשקענו מאמצים גדולים מאד לממש את המטרה, כי אף אחד לא חיכה לנו, אף אחד לא מיהר להכיר בנו, אף אחד גם לא סבל מעודף כסף ולא חיפש למי לתת אותו.

בסוף הצלחנו לשכנע את ראשי הספורט בארץ שבדמינטון הוא ענף ספורט לכל דבר, שהוא מתאים לעמנו ושתושבי הארץ רוצים לעסוק בו. הצלחנו גם לשכנע אותם שאנחנו אנשים רציניים.

בדיעבד הייתי אומר שהתחזית שלנו התממשה – אכן איבדנו את התמימות והעצמאות, אך קיבלנו יציבות, עזרה מנגנונית ותקציב.

עידן האגודה כמשפחת פעילים אנטוזיאסטים תמה. התחיל עידן של בירוקרטיזציה ופוליטיקה. אך זה טבעו של העולם: דברים קמים, דברים חדשים נולדים בעקבות התלהבות משוגעים לדבר ואחר-כך מתמסדים ונדבקים בכל המחלות של מערכת. בלי אנטוזיאזם והתלהבות ויצירתיות אי-אפשר ליצור שום דבר חדש. אך גם אי-אפשר להתפתח לאין סוף ללא התמסדות והשתייכות לגוף ספורטיבי גדול יותר.

תקופת האגודה הייתה חשובה ביותר, עשתה את שלה ותזכר לטובה בהסטוריה של הבדמינטון בארץ!

כתבה בעיתון כולנו