אנחנו אוהבים אותך מחבט יקר
אהבתנו למשחק הבדמינטון מבוססת על כמה מרכיבים, המגרש, הרשת הנוצה וכמובן המחבט !!!
השאלה הנשאלת היא, איך התייחסותנו כשחקנים כלפי אותם המרכיבים ? האם אנחנו מעריכים את אותם המרכיבים ? האם אנחנו מכבדים את אותם המרכיבים ? אם לרגע נחשוב איך היה נראה המשחק ללא אחד המרכיבים ?! כלומר אם הכדור היה בנוי אחרת, הרשת ,המגרש או המחבט !! עכשיו כשאני חושב על זה, איזה מזל שיש שלמות, איזה מזל שאין שום דבר שונה! גם ככה משווים אותנו לטניס או לסקווש, ואני אומר חברה הבדמינטון הוא הדבר האמיתי והוא הדבר האיכותי !!! וכל מי שנוגע בדבר יודע זאת. אבל מתוכנו ישנם גם חוטאים. שחקנים שמקבלים הכול כמובן מאליו ולא מתנהגים יפה אל אותם העזרים.
למשל המחבט: המחבט, הוא האמצעי העיקרי במשחק. הוא האמצעי שהכי צמוד אלינו, הוא האמצעי שבזכותו היכולת שלנו באה לידי ביטוי. אבל יכול להיות שבמקום לרכוש לו כבוד אנחנו מזלזלים בו? יכול להיות שאנחנו לא מעריכים אותו מספיק ולכן אנחנו מתנהגים אליו לא יפה? יכול להיות שעבורנו הוא רק סתם אמצעי בכדי להשיג את המטרה??
קשה לי לומר את זה אבל לחלקנו כן. חלק לא מבוטל משחקני הענף ודווקא מהבכירים שיש, נתפסו בעיני (כלומר ראיתי זאת) כשחקנים שלא מעריכים את המחבט. אז נכון שלפעמים לא הולך ונכון שלפעמים הנוצה פוגעת בברזל ונכון שלפעמים לא מצליחים להחזיר, נכון הכול נכון!!.
חברה, הבעיה היא לא במחבט, הבעיה בידיים ברגליים בראש ובקיצור בנו השחקנים!! והמחבט המסכן לא צריך לסבול מכל האגרסיות שלנו. על כל חוסר הצלחה הוא זה שמושלך על הארץ, הוא זה שפתאום מוצא את עצמו חובט במקומות שהוא לא מכיר כמו בכוון הרגליים הרצפה ויש כאלה שמחליטים על עונש מוות למחבט בכוון הקיר!!!!
להבדיל, הנוצה אין מה לעשות נועדה בשביל לסבול, מקבלת בראש מכל הכוונים ואחרי ראלי או שניים ,לפעמים היא לא רצויה!!! אבל לפחות מבין כל הכדורים בעולם, היא הדבר הכי יפה! אז בנוצה אין מה לעשות, צריך להרביץ!!!
הרשת, גם היא סוג של בוררת בין שני הצדדים ולפעמים גם היא מקבלת את הנוצה בעוצמות רבות אבל מה איכפת לה , היא לא מרגישה את זה! ואם כבר נגעת בה אז נענשת,הכדור עובר!!!
המגרש ,נו טוב פה אין מה לדבר ,אנחנו דורכים עליו, נופלים עליו וגם מזיעים עליו!! אבל שוב בשביל זה הוא קיים ועליו זה מקובל!!
אבל המחבט, המחבט צריך לקבל יחס של מלך!!! המחבט נועד בשביל שנקשט אותו ונכרוך סביבו גריפ חדש, נשזור לו חוטים יפים ומתוחים בסיום המשחק אף נחזיר אותו לנרתיק, אבל מה?! אנחנו בסיום מערכה, מעיפים אותו מתחת לרשת לחצי השני שיחכה לנו שם על הרצפה עד לתחילת המערכה השנייה, או אם סיימנו לשחק, לקראת בואנו לתיק ,לא נניח אותו, אלא פשוט נזרוק אותו לכוון כשני מטר לפני !!!!
חברה, זה לא כבוד למחבט זו התעללות!! נשמע לא טוב אבל זה כך. אם אנחנו אוהבים את המשחק, אנחנו צריכים לאהוב גם את האמצעים שעוזרים לנו ליהנות מהמשחק, גם אחרי ניצחון למשל יש כאלה שמרוב צהלה, משליכים אותו על הרצפה, כלומר שנייה אחרי הניצחון הוא לא חשוב, כאילו הוא לא חלק מהניצחון?!! לפרוק אנרצייות זה טבעי וחשוב אבל יש דרכים לפרוק אותן, ע"י צווחה חזקה לכוון השמים או לאחוז בראש בחוזקה, רק לא על המחבט !!!
אני באופן אישי הייתי רוצה לראות שחקנים אחרי ניצחון מנשקים את המחבט ומודים לו, בדיוק כמו בכדורגל ,יש שחקנים שמנשקים את הכדור !! OK, אז נסחפתי קצת, אל תנשקו, אבל גם אל תשליכו אותו לשום מקום כוון!!!!
לסיכום, המחבט הוא ידידו הטוב של שחקן הבדמינטון ואני בטוח שרובנו מתנהגים אליו כך,ואם עדיין לא אז זה הזמן לעשות את השינוי ודע לך שתמיד אנחנו אוהבים אותך מחבט יקר..!!!